אסיף / לזכרו של ידידי המשורר תנחום אבגר

מוֹת חֲבֵרַי מֵכִין אֶת מִטָּתִי לְעֵת אֵאָסֵף אֶל בֵּין מַצָּעַי רָאשִׁי רֵיק מֵהַכָּרָה מֻנָּח-נָח עַל כָּרִית שֶׁלֹּא תֻּתְפַּח עוֹד. וּמַעֲשַׂי וּמִלּוֹתַי יִוָּתְרוּ לִי שְׂמִיכָה סְמִיכָה שֶׁתָּגֵן וְלוּ לִזְמַן מָה מִפְּנֵי שִׁכְחָה.